אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן הֶקְדֵּשׁ שֶׁפְּדָייוֹ יוֹתֵר עַל דָּמָיו תָּפַס אֶת הַכֹּל. מַעֲשֵׂר שֵׁינִי שֶׁפְּדָייוֹ יוֹתֵר עַל דָּמָיו לא תָפַס אֶת הַכֹּל. מַה בֵּין הֶקְדֵּשׁ מַה בֵּין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי. אָמַר רִבִּי אִימִּי שֶׁכֵּן אָדָם מָצוּי לִהְיוֹת מַרְבֶּה בְּהֶקְדֵּישׁוֹ. רִבִּי זְעִירָא בָּעֵא קוֹמֵי רִבִּי אִימִּי נִבְדַּק אוֹתוֹ הָאִישׁ וְאָמַר לֹא לְכָךְ נִתְכַּוַונְתִּי. אָמַר לֵיהּ לִכְשֶׁיִּבְדּוֹק.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לכשיבדק. כלומר אם בדקוהו הולכין אחרי דבריו אבל כל זמן שלא נבדק אמרינן מסתמא מרבה בהקדישו הוא:
נבדק אותו האיש ואמר לא לכך נתכוונתי. אלא טעיתי מהו:
תפס את הכל. להקדש אבל מע''ש שפדאו יותר מדמי שויו לא תפס את הכל למעשר ואין להמותר קדושת מעשר:
שכן אדם מצוי להיות מרבה בהקדישו. הלכך אמרינן מה שהוסיף יותר על דמי שויו מדעתו עשה ולא הוי הקדש טעות וגרסינן להא בפ''ק דסנהדדין בהל' ב' ושם נשתבשה הגי' ונתחלפה וגי' דהכא נכונה:
שֶׁל סֶלַע וְאִיסָּר קוֹדֵם מִפְּנֵי שֶׁהוּא מוֹסִיף עַל הַקֶּרֶן. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי סִימַיי כָּל מַעֲשֵׂר שֵׁינִי שֶׁאֵין בְּקַרְנוֹ שָׁוֶה פְרוּטָה אֵינוֹ מוֹסִיף חוֹמֶשׁ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כָּל מַעֲשֵׂר שֵׁינִי שֶׁאֵין בְּחוּמְשׁוֹ שָׁוֶה פְרוּטָה אֵינוֹ מוֹסִיף חוֹמֶשׁ. הָתִיב רִבִּי בָּא בַּר מָמָל 22b וְהָתַנִּינָן חָמֵשׁ פְּרוּטוֹת הֵן. וְנִתְנֵי שֵׁשׁ עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי סִימַאי וְקַרְנוֹ שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁינִי בְּשָׁוֶה פְרוּטָה. וְשֶׁבַע עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן וְחוּמְשׁוֹ שֶׁל מַעֲשֵֹר שֵׁינִי שָׁוֶה פְרוּטָה. וְעוֹד מִן הָדָא דְּאָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי מָנָא בַּר תַּנְחוּם רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אֵין קַרְקַע נִקְנֶה בְּפָחוֹת מִשָּׁוֶה פְרוּטָה. וְעוֹד מִן הָדָא מַעֲשֵׂר שֵׁינִי שֶׁאֵין דָּמָיו יְדוּעִין דַּייוֹ שֶׁיֹּאמַר הוּא וְחוּמְשׁוֹ מְחוּלָּל עַל הַסֶּלַע הַזֶּה. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי קְרִיסְפָּא רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא בְּסֶלַע שֶּׁלְמַעֲשֵׂר שֵׁינִי הִיא מַתְנִיתָא. אֵי אֶיפְשָׁר שׁלֹא יְהֵא שָׁם חוּלִין כָּל שֶׁהֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' יוסי בשם ר' קריספא וכו'. דמהא לא קשיא דבסלע של מעשר שני היא מתניתא כלומר הך ברייתא מיירי שהסלע היא של מעשר שני שכבר חילל עליה בתחילה שאר פירות מעשר והיינו טעמא דמחלל למעשר זה שאין דמיו ידועין לפי שאי אפשר שלא יהא שם חולין כל שהן שהרי אי איפשר לצמצם פדיונו שמתוך שמתירא שמא יפחות ונמצא אוכלו בלא חילול מוסיף הוא על דמיו ויש בסלע זו חולין כל שהוא ולפיכך מחלל גם למעשר שני זה שאין דמיו ידועין על אלו מעות הראשונות שאם אין בו שוה פרוטה נתחלל הוא על אותו עודף חולין שבסלע של מעשר שני אבל לעולם אימא לך בעלמא דמעשר שני שאין בו שוה פרוטה שאין פודין אותו:
ועוד מן הדא דא''ר יוסי וכו'. כלומר ועוד קשיא מה היא דאמר רבי יוסי בפ''ק דקדושין ה''ג אין קרקע ניקנית בפחות משוה פרוט' דכתיב שדות בכסף יקנו ומינה ילפינן דקרקע ניקנית בכסף ופחות משוה פרוטה לאו כסף הוא וליחשב נמי להא. ועוד קשיא על עיקרא דדינא דקאמר לעיל כל שאין בו שוה פרוטה אין פודין מן הדא ברייתא דתני מע''ש שאין דמיו ידועין ואפשר שאין בו שוה פרוטה דיו שיאמר הוא וחומשו מחולל על הסלע הזה וקס''ד דעל סלע של חולין קאמר דמחללו ואף ע''ג שאין דמיו ידועין ואימר דליכא ביה שו''פ ואפ''ה מחללו:
והתנינן. בפ''ד דב''מ וגרסינן שם להאי מילתא בה''ה חמש פרוטות הן ההודיה שוה פרוטה וכו' והשתא קשיא וניתני שש על דעתיה דר' סימאי דקרנו של מעשר ג''כ צריך שוה פרוטה ולדעתיה דר' יוחנן ניתני שבע פרוטות דאף בחומשו צריך שוה פרוטה:
שאין בחומשו. אע''פ שיש בקרנו אם אין בחומש שלו שוה פרוטה א''צ להוסיף עליו החומש דלאו ממון הוא:
כל מע''ש שאין בו שוה פרוטה. לאו ממון הוא ואינו מוסיף חומש:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן הֶקְדֵּשׁ פְּדָייוֹ וְלֹא הוֹסִיף חוֹמֶשׁ הֲרֵי זֶה פָדוּי. מַעֲשֵׂר שֵׁינִי שֶׁפְּדָייוֹ וְלֹא הוֹסִיף חוֹמֶשׁ הֲרֵי זֶה אֵינוֹ פָדוּי. מַה בֵּין הֶקְדֵּשׁ וּמַה בֵּין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי. אָמַר רִבִּי הִילָא הֶקְדֵּשׁ יֵשׁ לוֹ תוֹבְעִין. מַעֲשֵׂר שֵׁינִי אֵין לוֹ תוֹבְעִין. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי כְּמָאן דְּאָמַר אֵינוֹ כִּנְכָסָיו. בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר כִּנְכָסָיו הוּא. מַה בֵּין הֶקְדֵּשׁ וּמַה בֵּין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לֹא כְּבָר אִתְמַר טַעֲמָא הֶקְדֵּשׁ יֵשׁ לוֹ תוֹבְעִין. מַעֲשֵׂר שֵׁינִי אֵין לֹו תוֹבְעִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ולא כבר איתמר טעמא וכו'. כלומר דאפ''ה הואיל ובמע''ש אין לו תובעין חיישינן שמא יתייאש מליתן החומש:
ר' יונה בעי ניחא כמ''ד אינו כנכסיו. אלא ממון גבוה הוא ואין לו להשתמש בו לצורכו הלכך חיישינן דאתי לאשתמוטי מן החומש אלא למ''ד כממונו הוא א''כ מאי איכפת ליה ואמאי חיישינן ביה:
הקדש יש לו תובעין. הגזבר תובע אותו ליתן החומש ולא הוי ייאוש אבל במע''ש אם לא יתן הרומש בשעת פדיונו מי יתבענו ולפיכך התקינו חכמים שלא יהיה פדוי כלל עד שיתן גם החומש:
ה''ז פדוי. דאין החומש מעכב הפדיון בהקדש אבל במע''ש החומש מעכב:
רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי כְּמָאן דְּאָמַר אֵינוֹ כִּנְכָסָיו. בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר כִּנְכָסָיו הוּא. מַה בֵּין הֶקְדֵּשׁ מַה בֵּין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לֹא כְּבָר אִתְמַר טַעֲמָא שֶׁכֵּן אָדָם מָצוּי לִהְיוֹת מַרְבֶּה בְּהֶקְדֵּישׁוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לא כן כבר איתמר טעמא וכו'. הא כבר אמרו הטעם דמרבה אדם בהקדישו אבל אין דרכו של אדם להיות מרבה בפדיון מע''ש להוסיף עליו טורח בעליותיו לירושלים:
ר' יונה בעי כמ''ד אינו כנכסיו. כלומר הניחא למ''ד מעשר שני ממון גבוה ואינו כשאר נכסיו ואיכא למימר דאדעתא דהכי לא הוסיף בפדיונו להוציא כ''כ מנכסיו ושיהא חל מעשר עליו על היותר ואינו אלא בטעות ברם כמ''ד כנכסיו הוא א''כ מאי איכפת ליה שהרי דין נכסיו עליהן מה בין וכו' ונימא דגם במעשר מדעתו הוא נתן הכל לשם פדיון מעשר:
מַה נָן קַייָמִין אִם כְּשֶׁאָמַר לוֹ צֵא וּפְדֵה לִי שְׁלוּחוֹ הוּא. צֵא וּפְדֵּה לָךְ שֶׁלּוֹ הֵן. אֶלָּא כִּי נָן קַייָמִין כְּשֶׁאָמַר לֹו פְּדֵה לִי מִשֶּׁלָּךְ פְּדֵה לָךְ מִשֶּׁלִּי. וְתַנֵּי כֵן פְּדֵה לִי מִשֶּׁלָּךְ פְּדֵה לָךְ מִשֶּׁלִּי אֵינוֹ מוֹסִיף חוֹמֶשׁ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כָּל מַעֲשֵׂר שֶׁאֵינוֹ הוּא וּפִדְיוֹנוֹ מִשֶּׁלּוֹ אֵינוֹ מוֹסִיף חוֹמֶשׁ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָא טַעֲמָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן וְאִם גָּאֹל יִגְאַל אִישׁ מִמַּעַשְׂרוֹ חֲמִישִׁיתוֹ יוֹסֵיף עָלָיו. כְּדֵי שֶׁיְּהוּ הוּא וּפִדְיוֹנוֹ מִשֶּׁלּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מה אנן קיימין. להמתני' שאומר לו הילך מעות אלו ופדה אם בשאמר לו צא ופדה לי שלוחו הוא ושלוחו של אדם כמותו ואם באומר צא ופדה לך א''כ שלו הן ומאי קמ''ל אלא כי אנן קיימין בשאומר לו פדה לי משלך והואיל והמעות אינם שלו אינו מוסיף חומש או שאמר לו פדה לך משלי דמכיון דאמר פדה לך אע''פ שהמעות שלו אינו מוסיף חומש. ומיהו קשה לפרש לזה על המתני' דהא בהדיא קתני ופדה לך ומאי האי דקאמר מה אנן קיימין וכו' כי אנן קיימין וכו' לכך נראה דלאו אמתני' קאי אלא על התוספתא ומפני שהיו בקיאין בה לא העתיקו א''נ חסר כאן העתקת התוספתא דגריס התם בפ''ג הילך מעות האלו ופדה בהן את המעשר והשתא מפרש לה מה אנן קיימין להאי פדה דקתני אם דקאמר פדה לי א''כ שלוחו הוא ואמאי אינו מוסיף חומש ואם דקאמר צא ופדה לך שלו הן ומאי קמ''ל אלא כי אנן קיימין וכו' כדלעיל:
ותני. בברייתא אחריתא בהדיא כן דבין שאמר לו פדה לי משלך ובין שאמר פדה לך משלי אינו מוסיף חומש:
כל מעשר שאינו הוא ופדיונו משלו אינו מוסיף חומש. ר' יוחנן אשמועינן טעמא להאומר פדה לי משלך דאע''ג דהמעשר נשאר שלו מכל מקום הואיל והפדיון אינו שלו אינו מוסיף חומש:
טעמא דר' יוחנן. כלומר ומנא לך הא משום דכתיב ואם גאל יגאל איש ממעשרו וכתיב וחמישיתו וגו' חומש ה''ל למיכתב אלא דקאי על הפדיון ולהקישו למעשרו עד שיהא הוא ופדיונו משלו:
הלכה: רִבִּי אָבוּן אָמַר אִיתְפַּלְּגוּן רִבִּי לָֽעְזָר וְרִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. חַד אָמַר לָמָּה מַעֲרִימִין עָלָיו מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בּוֹ בְרָכָה. וְחָרָנָה אָמַר לָמָּה פוֹדִין אוֹתוֹ בְּשַׁעַר הַזּוֹל מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בּוֹ בְרָכָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' איתפלגון. במה ששמעו לטעמא מפני שכתוב בו ברכה חד אמר דעל האי מתני' איתאמרת למה מערימין מפני שכתוב בו ברכה כי יברכך ה' אלהיך ומכאן רמז למה שהקילו ואמרו מותר להערים על החומש שרמזה התורה אף שאם תפדנו מתחייב אתה בהוספת חומש יש לך ברכה שאם תרצה תערים ותפטור מן החומש ואידך אמר דעל מתני' דלעיל בהלכה ב' איתמר האי טעמא דלמה פודין אותו כשער הזול מפני שכתוב בו ברכה והאי קרא בעיקר הפדיון כתיב כי ירחק ממך הדרך וגו' כי יברכך ורמזה התורה להקל בפדיונו ולפדותו כשער הזול:
משנה: מַעֲרִימִין עַל מַעֲשֵׂר שֵׁינִי כֵּיצַד אוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵירוֹ לִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים לְעַבְדּוֹ וּלְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים הֵילָךְ מָעוֹת הָאֵילּוּ וּפְדֵה לָךְ אֶת מַעֲשֵׂר זֶה. אֲבָל לֹא יֹאמַר לוֹ כֵן לִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ הַקְּטַנִּים לְעַבְדּוֹ וּלְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים מִפְּנֵי שֶׁיָּדָן כְּיָדוֹ. הָיָה עוֹמֵד בְּגוֹרֶן וְאֵין בְּיָדוֹ מָעוֹת אוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ הֲרֵי הַפֵּירוֹת הָאֵילּוּ נְתוּנִין לָךְ מַתָּנָה וְחוֹזֵר וְאוֹמֵר לוֹ הֲרֵי הֵן מְחוּלָּלִין עַל מָעוֹת שֶׁבַּבַּיִת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מפני שידן כידו. דבנו ובתו הקטנים זכייתן ומציאתן להאב ועבדו ושפחתו הכנענים מה שקנה העבד קנה רבו:
מתני' היה עומד בגורן ואין בידו מעות. כדי להערים ולומר לחבירו הא לך מעות ופדה לך שיהא פטור מן החומש:
הרי הפירות האלו נתונים לך במתנה. וכגון שנותן לו הפירות בטבלן דאי כשהופרש המעשר שני אינו נקנה במתנה:
וחוזר ואומר. הנותן הרי אלו מחוללין על מעות שבבית והוי כפודה פירות של חבירו ואין צריך להוסיף חומש:
לעבדו ולשפחתו העברים וכו'. ופדה לך לעצמך מעשר זה והואיל ואין גופן קנוי לו הוי להו כאחר ובגמרא פריך והיכי משכחת לה באמה העבריה הלא קטנה היא דהנערה יוצאה בסימנין ומשני דמיהת יש לקטן זכייה מדרבנן:
מתני' מערימין על מעשר שני. לפדותו בלא חומש:
הַפּוֹדֶה מַעֲשֵׂר שֵׁינִי שֶׁלּוֹ מוֹסִיף עָלָיו חֲמִישִּׁיתוֹ בֵּין שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ בֵּין שֶׁנִּיתַּן לֹו בְּמַתָּנָה. מַתְנִיתָא דְּרִבִּי מֵאִיר דְּרִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אֵין מַתָּנָה כְּמֶכֶר. אָמַר רִבִּי יוֹנָה דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא תִּפְתָּר בְּפֵירוֹת שֶׁהֵן טְבוּלִין לְמַעֲשֵׂר. 23a וְהָתַנִּינָן הַפּוֹדֶה נֶטַע רְבָעִי שֶׁלֹּו מוֹסִיף עָלָיו חֲמִישִּׁיתוֹ. אִית לָךְ מֵימַר בְּפֵירוֹת שֶׁהֵן טְבוּלִין (לְמַעֲשֵׂר שֵׁינִי. וְהָתַנִּינָן) לְנֶטַע רְבָעִי. לֹא לְנֶטַע רְבָעִי עַצְמוֹ. בְּרַם הָכָא מֵעֲשֵׂר הֲוֵי סוֹפָךְ מֵימוֹר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ברם הכא מעשר הוי סופך מימר. והשתא ברם הכא נמי על כרחך סופך מימר לפרש שנתן לו המעשר עצמו ולא מיתוקמא המתני' אלא כמ''ד אין מתנה כמכר:
והתנינן. בפרק דלקמן בהלכה ה' הפודה נטע רבעי שלו מוסיף עליו חמישיתו בין שהוא שלו בין שנותן לו במתנה והשתא אית לך מימר הכא בפירות שהן טבולין למע''ש איירי מתני' בתמיה והתנינן הכא לנטע רבעי ולאו לנטע רבעי עצמו על כרחך דמיירי דלא שייך פירות טבולין לנטע רבעי דכי מפרישין לנטע רבעי:
א''ר יונה לא היא. דד''ה היא מתני' אפי' למ''ד דמתנה כמכר דתפתר שנתן לו פירות שהן טבולין למעשר ולא המעשר עצמו וכשיפריש זה המעשר ופודה אותו מוסיף חומש:
הפודה וכו'. קתני דניתן במתנה ש''מ מתני' דר''מ הוא דאמר לעיל בפ''ק בהלכה א' אין מתנה כמכר דאף דאין מוכרין מעשר שני ניתן הוא במתנה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source